1 וַיָּלֶן שָׁם. עוֹמֵד וּמְצַפֶּה תְּשׁוּבַת הָאֵל עַל תְּפִלָּתוֹ, וּבֵין כָּךְ הֵכִין מִנְחָה מִן הַבָּא בְיָדוֹ, וְאַחַר כֵּן מְפָרֵשׁ מַה לָּקַח.
2 מִן הַבָּא בְיָדוֹ. בִּרְשׁוּתוֹ, וְכֵן ״כָּל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדִי״ בראשית לט:ד. וְלֹא בָא לוֹ הַמַּלְאָךְ שֶׁהָיָה תְּשׁוּבַת תְּפִלָּתוֹ עַד שֶׁהֵכִין הַמִּנְחָה וּשְׁלָחָהּ לְפָנָיו, וְזֶה לְהוֹדִיעַ כִּי הָאָדָם שֶׁהוּא בְּעֵת צָרָה אֲפִלּוּ יִהְיֶה צַדִּיק לֹא יִסְמוֹךְ עַל הַנֵּס אֶלָּא יִשְׁמֹר עַצְמוֹ בְּכָל אֲשֶׁר יוּכַל וְיָכִין עַצְמוֹ לִשְׁלֹשָׁה דְבָרִים: לִתְפִלָּה, לָתֵת מָמוֹן וּלְמִלְחָמָה, וְעַל הַכֹּל יָשִׂים לִבּוֹ לָאֵל וְיִבְטַח בּוֹ וְהוּא יַעֲשֶׂה.
